בית הסיפורים של שחרזדה

אוטופיה שלי.
האי אוטופיה הוא אי של שפיות
הוא נמצא אי שם בעולם הגדול,
תלוי במרחבי השמיים.
להגיע אליו לא פשוט
יש צורך בסולם מיוחד, סולם הבלים .
גם להסתדר שם  לא תמיד מסתדר,
יש בו מערבולות שמתערבלות במיני הרגשות  ורגשות ,
מערבולת  השנאה מתערבבת עם מערבולת והקנאה,
והן סוחפות את כל מה שנקרא בדרכן כמו ברקים ורעמים בסופות
אז, פתאום יש רגיעה –מגיעה מערבולת האהבה והיא צבעונית וכל כך יפה,
היא מלווה במערבולת הרוך  והעדנה
אחריה יש מערבולת קטנה כמו אדוה-מערבולת השלוה,
לא מספיקה להתמקם ודוחקות את רגליה שתי מערבולות  חזקות-
מערבולת הכעס ומערבולת הזעם והן מתחרות ,
 מי תגיע ראשונה ומי תגרום הכי הרבה נזק לאחרות ,
כך מתערבלות ומתערבבות להן כל הרגשות וההרגשות,
אך בסופו של דבר, לאחר מערבולות  והתנצחויות של כל הרגשות  מנצחות-
 האהבה, הנתינה,ההבנה, הסובלנות והסבלנות מלוות בצחוק ובחיוך
והאי אוטופיה הופך לאי  של שפיות –לאי בו מנצח הטוב את הרע,היפה את המכוער
ולשם עולה מי  שמחפש מעט שפיות ושלווה בעולם המעורבל הזה.
ושם מתעופפים  בעלי כנף בשלל צבעים וגדלים והם ביופים מדהימים
ושם פרפרים  צבעוניים בכנפיהם,  לשלום, מרפרפים 
ושם  גם זורמים מיים כחולים וזכים ומעליהם גשרים תלויים.
.שם שם..רק איפוא זה השם?
אולי זו אגדה ואולי בדיה? ואולי האי נמצא רק בחלומות

ביקור האושפיזין בסוכה
זהו.הגיע ערב החג, הסוכה מוכנה  מקושטת ומעוטרת. כהלכה
שולחן ערוך עליו  פרושה מפה לבנה יפה ועליה מונח  יין לקידוש וחלה טרייה
. עוד רגע הארוחה מוכנה
ואז מתחילים להגיע האורחים המכובדים.
כולם עטורי זקנים לבנים וכותונת לבנה , ארוכה לבושים.
בראש הולך  אברהם  אבינו,  מראהו מכובד
צועד בקלילות כאילו עול ימים הוא  אך לכל ידוע שהוא  בא בימים
בידו אוחז בנו יצחק גם הוא  לא מן הצעירים, מובילו לראש השולחן ומתיישב לידו,
יצחק נראה מרוחק  ומהורהר ,מבט עצוב בעיניו, אולי לא שכח שאביו כמעט עקד אותו?
אחריהם הגיע יעקב , פניו מאירות כאומרות "שמח אני להיות כאן" תודה על ההזמנה
עוד הגיע יוסף בנו האהוב וישב  לידו , מביטים הם אחד לשני ומחייכים חיוך אומר דברים נסתרים.
האורחים המכובדים ממשיכים להגיע והפעם  נכנס
משה רבינו הגדול מכולם אותו מלווה אהרון שהיה לו לפה לפני שנים.
אחרון המכובדים הוא דוד המלך בכבודו ובעצמו .
נער אדמוני יפה עיניים בידו האחת המקלע בו הרג את גולית
ובידו השנייה  הכינור להנעים הישיבה בסוכה   בקולו הערב ונגינתו הקסומה,
לא סתם נאמר עליו נעים זמירות ישראל.
ועוד הגיע ולגמרי הפתיע שלמה המלך החכם באדם
זהו, האושפיזין כולם יושבים במקומותיהם בסוכה

ואליהם מצטרפים  שאר האורחים ובני המשפחה
כל אחד תופס מקומו והסעודה מתחילה.
הנאה גדולה נהנו כולם הן  מהארוחה הטעימה
 והן מהאווירה הטובה.
שמחה רבה שררה  בסוכה המהודרת והיפה

מועדים לשמחה ולששון-
למה דווקא בחג הסוכות אומרים-
מועדים לשמחה וששון?
לאיזה מועדים מתכונים
הרי פירוש המילה זמן הוא מועד
ופירוש המילה מועד הוא חג
אז אפשר למעשה ולשמוח בכל זמן ובכל חג..
גם בחתונה שמתנהלת במועד המוסכם ומתוכנן
ועוד כתוב- ושמחתך בחגיך והיית אך שמח.
לאיזה חג מתכוונים
איך בכלל שמחים?
רוקדים? שרים? אוכלים
כל זאת עושים גם בחתונה ואז אם נשאר כסף אולי גם מטיילים?
אם אפשר לקבל מהכול זה יהיה נפלא בנפלאים,
אבל גם אם מתפשרים על חלק מהדברים עדיון יכולים לחגוג ולהיות מאושרים,
אז מה בכל זאת ההבדל בין שמחה לששון לגיל ולצהלה?
ששון, רציני יותר פחות צוחק יותר מחייך ,חושב עצמו דרגה מעל שמחה
ואילו שמחה צוחקת הרבה ובקול ,
יש בה רוח שטות
מראה את שמחתה ומשמחת אחרים,
שמחה הגיעה לסוכה, לבושה שמלה עליזה ונוצצת ,
עכשיו צריך להזמין את ששון ולהפגיש בניהם.
ואם תהיה כימיה ביניהם, ויאהבו זה את זו ,
אולי גם יינשאו בחגים ועוד בסוכה ובשמחת תורה.
אז בכלל השמחה תהיה שלמה ומושלמת,
כי יש במועדים אלה גם חג-סוכות וגם שמחת תורה
ועל זה נאמר ושמחת בחגיך .
אכן ששון הוזמן והגיע ,רק הביט בשמחה, ידע היא תהיה לו לאישה
לאחר מספר מבטי אהבה נפלה החלטה תהיה חתונה ובשמחת תורה
ואכן ששון ושמחה נישאו בשמחת תורה בתוך הסוכה הדורה
את הכלה השמחה והיפה ליוו חברותיה עליזה וצהלה שלא הפסיקו לצהלל כל הערב
ואת החתן ליווה גיל ידידו שהיה אחראי על המוסיקה ומחיאות הכפיים
את הטבעות הגישה גילה הקטנה, אחות לגיל החבר של ששון החתן,
[הכל נשאר במשפחה]
החתונה הזאת היתה כל כך שמחה ועליזה
יש אומרים שכמוה לא נראתה ולא נשמעה מעולם במדינה.
לא היה אחד שלא שר -שישו ושימחו בשמחת חג
לפחות שלוש פעמים
כי היה זה חג משולש
סוכות, שמחת תורה וחתונה בהשתתפות עליזה ושמחה החברות
על כל בית ישראל כזאת שמחה