בית הסיפורים של שחרזדה

חיים

חלמתי על איש  מלא שמחת חיים

הגיש לי  בגביע בדולח מים צוננים

ואמר- שתי , אלה מי מעין קסומים ,את הנפש  מחיים.

לקחתי הגביע, לגמתי המים

היו  זכים וחמימים ,נסכו בי רוגע.

העוררתי.  בידי היה גביע הבדולח אך האיש נעלם. ‏מוזר.

הרגשתי מלאה חיות ,

כנראה שאכן היה קסם במים,

תהיתי אולי מים אלה נובעים ממעיין בגן עדן

חשתי שהמים העניקו לי אנרגיה  בגוף ובנשמה,

הרגשתי מלאה חיות ,שמחה וקלילה.

אשתה עוד ותחיה נפשי,

רוקנתי כול הגביע. נעשה לי חם קמתי כמו חדשה והלכתי לים לשחות בים ,

שחייה מרגיעה   ומטעינה באנרגיה, ככה אומרים.

המילה חיים היא מילה חיה ונושמת,

יש בה מח עצם ,

 יש בה ים מלא  מים

ומים זה חיים לצומח ולבעלי חיים

אישה נעלה

אישה נעלה

עטתה רעלה

הסתירה פניה מפני בעלה

לרגליה נעליים נעלה

ויצאה מפתח ביתה והלכה למערה

שם האישה הנעלה בגדה בבעלה

שם במערה חיכה לה מאהבה

עקבו אחריה לשם

והרגו אותה על פגיעה בכבוד המשפחה

זה סופה של בגידה

אבל רק אצל האישה..

לבעל מותרת הבגידה..

ויש שמקבלים על זה אפילו מדליה

ועל כן נאמר

ברוך שלא עשני אישה

בית אבי

אני שומעת את יהורם גאון שר
בית אבי ..ונזכרת בבית אבי.
אבי היה אדם פשוט.
לא מלומד אבל חכם
לא משכיל אבל נבון.
אדם חרוץ כול היום רק לרוץ רצה
כי משפחה לדאוג נחוץ, כך אמר
אי שם בניכר היה מקצועו קצב
זכור לי ריח הבשר
זכורים לי התמרים המתוקים שאבי היה מביא הביתה

והכי את הפיתה העירקית החמה עם זבדה
וסילאן מעל יחד עם תה מאודה,[ ובערבית, ציי מחדר]
בכוס זכוכית קטנה עם פיגורה
זאת היתה ארוחת הבוקר.
נזכרת בבית אבי בחגים
עם ריח התבשילים של אימא
עת כול המשפחה יחד, רעש והמולה והשמחה רבה.
והיום אני מנסה להמשיך החגיגה
אבל אין לזה טעם של בית אבא